מה ההבדל בין דיכאון חולף לדיכאון כרוני?

דיכאון כרוני, מוגדר כמצב של דיכאון שנמשך שנתיים לפחות. בניגוד לאפיזודות דיכאון חולפות, כאן אין נקודות יציאה ולעיתים המפלט הוא רק התאבדות. איך מזהים דיכאון כרוני וכיצד מטפלים בו-  כל המידע במאמר הבא.

מה ההבדל בין דיכאון חולף לדיכאון כרוני
מה ההבדל בין דיכאון חולף לדיכאון כרוני

הפרעת דיכאון היא אחת מהבעיות הנפשיות הנפוצות ביותר בחברה האנושית, כ-10% מהאוכלוסייה ואף יותר, יסבלו ממנה בשלב כלשהו בחיים. היא מגיעה פעמים רבות עם הפרעת חרדה ובהמשך החיים, הפרעת דיכאון נקשרת לירידה התפקוד הקוגניטיבי והופעת דמנציה.   

מקור ההפרעה יכול להיות גנטי, אבל דיכאון יכול להיות גם תוצאה של חוסר איזון נוירולוגי או הורמונלי וכמובן גם תוצאה של מצבים ואירועי חיים קשים, בהווה או בעבר.

בין דיכאון חולף לדיכאון כרוני

דיכאון מופיע קצת אחרת אצל כל אחד וקיימים הבדלים בדרך הביטוי שלו בהתאם למגדר, לגיל  ולהשתייכות התרבותית. ברוב המקרים הוא יכלול דכדוך וייאוש, בכי ללא סיבה, רגזנות, אי שקט, קשיי ריכוז, חוסר אנרגיה, קשיים בשיקול הדעת ומחשבות אובדניות. לעיתים יופיעו גם תסמינים גופניים, כמו כאבי ראש או כאבי גב.

הסוג הקל של הפרעת דיכאון נקרא דיסתימיה. תסמיניה מתונים יחסית והיא מתאפיינת בדכדוך, הערכה עצמית נמוכה, הפרעות ריכוז וקושי בקבלת החלטות, אך היא יכולה גם להתפתח לדיכאון קליני.

אורכן של אפיזודות דיכאוניות יכול לנוע מכמה שבועות ועד לכמה חודשים ותיתכן גם אפיזודה חד פעמית. כשהתסמינים אינם חולפים לאורך שנתיים, ניתנת אבחנה של דיכאון כרוני, מצב שמטבע הדברים, מגביל עוד יותר את התפקוד ומגדיל את הסיכון להופעת מחשבות אובדניות ולניסיונות לממש אותן.

דיכאון כרוני נוטה, בנוסף על כך, להתלוות להפרעות נפש נוספות ויש לו רקע גנטי משמעותי יותר. הוא  יכול להביא לצריכת יתר של אלכוהול וחומרים משני תודעה אחרים, לקשיים ביחסים עם אנשים קרובים, לבעיות בתפקוד כבן זוג וכהורה, להפרעות בתפקוד במסגרות לימודים ותעסוקה ולהתבטא לעיתים גם בחזות החיצונית, בדמות עלייה או ירידה קיצונית במשקל.

אבחון דיכאון כרוני

כאמור, אירועי דיכאון יכולים לחלוף מעצמם, אבל כאשר הם מתמשכים וחוזרים על עצמם, בהחלט כדאי לתת להם מענה ולשפר את איכות החיים.

במקרים הקלים, ניתן להיעזר ברופא המשפחה. אחרי תשאול לגבי התחושות הרגשיות, רמת האנרגיה ודפוסי השינה והאכילה, הרופא יבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם לשלילת בעיות כמו תת פעילות של בלוטת התריס או אנמיה. בהמשך יספק רופא המשפחה, אם יש בכך צורך, מרשם לתרופות נוגדות דיכאון.

כאשר הדיכאון מתמשך וכרוני וכולל מחשבות אובדניות, יש לפנות כמובן לאבחון ולטיפול אצל פסיכיאטר ובהקדם.

אופן הטיפול

הדרך הטובה ביותר להילחם בדיכאון כרוני היא שילוב בין טיפול תרופתי נוגד דיכאון וטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי. כאשר מדובר בדיכאון קליני עמוק, יש צורך באמצעים משמעותיים יותר ולעיתים אף באשפוז בית פסיכיאטרי לקבלת טיפול מותאם.

תרופות נוגדות דיכאון, פועלות על ויסות הרמה של מוליכים עצביים במוח, כמו סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין. בשוק קיימות כמה משפחות של נוגדי דיכאון, הנבדלות בדרך הפעולה ובהתאמה למצבי דיכאון וחרדה שונים.

משפחת ה-SSRI  הוותיקה, עובדת על העלאת רמת הסרוטונין במוח ונחשבת לבטוחה ומעוטת תופעות לוואי. האב הקדמון היה הפרוזאק וגם היום חברים בה שמות מוכרים כמו ציפרלקס, לוסטרל, פריזמה וסרוקסט.

משפחת ה-SNRI החדשה יותר, עובדת על תגבור רמות הסרוטונין וגם הנוראדרנלין במוח ומהווה לרוב את קו הטיפול השני. חברות בה, בין השאר, תרופות כמו ויאפקס, סימבאלתה ואפקסור. גם לתרופות הללו תופעות לוואי קלות בלבד, החולפות עם הזמן.

את התרופות נוגדות הדיכאון יש ליטול מדי יום והן מתחילות להשפיע כשבועיים לאחר תחילת הנטילה. הן אינן גורמות להתמכרות, אך בהחלט אפשר לדבר על תלות, מאחר שהפסקתן עלולה להחזיר את תסמיני הדיכאון. הפסקת הנטילה נעשית אך ורק בהתייעצות עם הרופא המטפל.

במקביל, ניתן לשלב טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), שנמצא יעיל לטיפול בדיכאון. הטיפול נועד לחשוף ולאתגר את דפוסי המחשבה וההתנהגות המקובעים, על ידי פירוק של אירועים גורמי מצוקה, כשהמטרה היא למצוא דרכים חלופיות להתמודדות וזוויות מבט שונות על מצבים.

בנוסף לטיפול תרופתי ופסיכותרפי, יועיל מאוד להתמודדות עם הדיכאון, אימוץ של אורח חיים בריא. פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ושעות שינה מספקות ומסודרות ואפשר לנסות גם צמחי מרפא כמו היפריקום ותוספים של אומגה 3 ופרוביוטיקה.