מאניה דפרסיה והטיפול שיחזיר אתכם לחיים נורמטיביים

מאניה דפרסיה או הפרעה דו קוטבית, היא הפרעת נפש שגורמת לסבל רב ומקשה על ניהול חיים נורמטיביים, אך למרבה המזל בימינו יש לה טיפול הולם.

תנודות במצב הרוח, הם סיפור החיים של כולנו. מי לא מכיר את ה"היי" או ה"דאון" שמופיעים  ללא התראה מוקדמת ובלי קשר לכלום וצובעים את כל מה שקורה לנו בוורוד, או בשחור. כאשר התנודות הללו חריפות והעליות והירידות תלולות וחדות עד כדי הפרעה לחייו של האדם והסובבים אותו, ייתכן שהאבחנה היא מאניה דפרסיה.

מאניה דיפרסיה
מאניה דיפרסיה

מדובר בהפרעת נפש פסיכיאטרית המתאפיינת בתנודות חדות בין דיכאון כבד להתרוממות רוח קיצונית, ללא תלות בנסיבות החיים או בהתרחשויות החיצוניות.

הפרעה דו קוטבית מופיעה בקרב 3%-1% מהאוכלוסייה. היא יכולה לפרוץ כמעט בכל גיל, אך לרוב  מתעוררת סביב גיל ההתבגרות, בשנות העשרה והעשרים לחיים. לעיתים מופיעים תסמינים ראשונים, כבר במהלך הילדות.

תנודות חדות שכאלה במצב הרוח משבשות את התפקוד התקין בחיי היומיום, פוגעות ביכולת להתפרנס ולהחזיק מקום עבודה, מעיבות על מערכות יחסים חברתיות, זוגיות ומשפחתיות ומשפיעות על דפוסי השינה והאכילה, רמות האנרגיה וכושר השיפוט. במקרים חמורים שאינם מטופלים, מאניה דפרסיה עלולה אף להוביל להתאבדות.

תסמינים של מאניה דפרסיה

מכיוון שמדובר במצב ש"מתהפך" בין דיכאון למאניה, תסמיני המחלה מתחלקים לשניים (למרות שיש גם מקרים שהם מתערבים זה בזה). בין האפיזודות של ההיי והדאון, יכול החולה לחוות מגוון של מצבי רוח אחרים, "רגילים" ניתן לומר, לעיתים לאורך תקופות ארוכות.

אפיזודות של דיכאון, יבואו לביטוי בחוסר רצון לקום מהמיטה ובשינה מרובה, מלווה במצב רוח שפוף, עצוב וחרד, תחושות של ריקנות, ייאוש, חוסר ערך ואשמה, חוסר עניין בפעילויות שקודם הסבו הנאה, רתיעה מיחסי מין.

מצב של דיכאון יכול להתבטא גם במחשבות שווא, כשהחולה מדמה שהוא במצב נורא או שאירע לו אסון, ללא כל קשר למציאות. לעיתים יכולים להופיע גם כאבים פיזיים, שאין להם סיבה רפואית. 

האפיזודה המאנית, שיכולה להימשך גם שבוע ימים ברציפות, כוללת את כל התחושות ההפוכות. מצב רוח מרומם עד כדי אופוריה,  אנרגטיות ופעלתנות יתר, חוסר שקט, בעיות בריכוז, קשיים בהירדמות ובשינה,  פטפטנות יתר, יצר מיני מוגבר.

מאפיין נוסף של המצב המאני, הוא ביטחון עצמי מופרז, מצב בעייתי שעלול להביא לאובדן שיקול הדעת. זה יכול להתבטא בהפקרות כספים, הוצאות ובזבוזים לא מבוקרים, בולמוסים ואף לגרום להתנהגות פרובוקטיבית, תוקפנית ואגרסיבית.

המצב המאני, יכול להביא לעיתים לתוצאות שאינן שליליות בהכרח – כמו יצירתיות או פעלתנות בכיוון בונה וחיובי, אבל היעדר הגבולות המאפיין אותו, עלול לדרדר את האדם לתוקפנות ולנטילת סיכונים. במקרים קיצוניים, מאניה יכולה להביא גם להתקפים פסיכוטיים, הכוללים הזיות ומחשבות שווא. 

מצבי הביניים: היפומאניה ומצב דו קוטבי מעורב

מאניה דפרסיה מחולקת בגדול לשני סוגים, על פי עוצמת ההתקף המאני. חשוב לאבחן את הסוג הנכון ולתת לו את הטיפול המתאים.

יש חולים, שהמאניה אצלם מגיעה בווליום נמוך יותר. המצב נקרא "היפומאניה" והוא כולל את תסמיני המאניה, אך בעוצמה פחותה יותר. למרות שהמאניה פחות קיצונית, גם מצב כזה נושא בחובו סכנות. מכיוון שבכוחו להוביל, בין השאר, לפרצי אנרגיה ולשיפור התפקוד והיעילות, מצב של היפומאניה יכול להיתפס כחיובי, בעיני הלוקה בו, אולי אף נחשק.

במקביל, חוויות "חיוביות" שכאלה, יכולות לעודד את הכחשת קיומה של הבעיה ואת הסירוב לטפל בה, אך ללא טיפול מתאים, מצבי היפומאניה עשויים להפוך למצבים של מאניה חמורה או להידרדר למצב של דיכאון.

וריאציה נוספת על הנושא, נקראת "מצב דו-קוטבי מעורב". תסמיני המאניה והדיכאון מופיעים כאן במשולב, כלומר, יתכנו מצב רוח ירוד ואנרגיה מוגברת גם יחד. כל זאת לצד חרדות, הפרעות שינה, שינויים חדים ברמת התיאבון ובמקרים קיצוניים, גם התקפים פסיכוטיים ומחשבות אובדניות.

סיבות אפשריות וסימנים מוקדמים

לא ניתן אמנם למנוע את התפרצותה של ההפרעה הדו קוטבית, אבל יש להיות ערניים לסימנים מוקדמים, אם יש כאלה, כדי לאבחן את המצב ולטפל בו בהקדם.

הסיבות להופעתה לא תמיד ברורות. מבחינת הגנטיקה, סימן מקדים יכול להיות קרוב משפחה הלוקה בהפרעה. לעיתים מקשרים את הופעתה, לגורמים סביבתיים כמו מצב של לחץ נפשי קיצוני, חוסר מתמשך בשינה או נטילה בלתי מבוקרת של סמים.

האבחנה של מאניה דפרסיה, צריכה לשלול בשל כך השפעה של חומרים משני תודעה כמו סמים, אלכוהול ותרופות, כמו גם השפעה אפשרית של מצב רפואי. נדרשת לפחות אפיזודה אחת של מאניה, כדי לקבוע שמדובר אכן בהפרעה דו קוטבית.

גם כשהחולה עצמו אינו מודע להפרעה או מכחיש את קיומה, הסובבים אותו יזהו, עם הזמן, התנהגויות חריגות. הופעת תיאבון מוגבר או דווקא ירוד מהרגיל ביחד עם עלייה או ירידה דרסטית במשקל, הופעה של קשיי שינה או עודף שינה ועייפות מתמדת, תנועתיות מוגברת או דווקא איטיות וכבדות, בעיות בבהירות המחשבה, הססנות מוגזמת.  

טיפול במאניה דפרסיה

כאשר עולה חשד לקיומה של הפרעה דו קוטבית, חשוב לגשת בהקדם לאבחון ובהמשך לטיפול אצל פסיכיאטר. טיפול נכון בבעיה הקשה והמגבילה הזאת הוא הכרחי. הוא יכול להבטיח איזון נפשי ולאפשר חזרה לתפקוד מלא בכל תחומי החיים.

הטיפול העיקרי בהפרעה, הוא פסיכיאטרי תרופתי. הוא מתחלק לטיפול אקוטי, הניתן לשיכוך מצבי דיכאון או מאניה חריפים ולטיפול אחזקתי, הניתן בתרופות המייצבות את התנודות הרגשיות כמו ליתיום, טגרטול ודפלפט וכן בתרופות אנטי פסיכוטיות, כמו ריספרידל וזיפרקסה. 

כאמור, חלק מהחולים נוטים להכחיש את קיומה של ההפרעה הדו קוטבית ומסרבים לטיפול התרופתי. לכן מומלץ לשלב טיפול אינטראקטיבי הכולל גם טיפול תרופתי פסיכיאטרי וגם שיחות תכופות עם פסיכותרפיסט או פסיכולוג, שיעזרו למטופל להתגבר על ההכחשה, להכיר בקיומה של המחלה ובצורך לטפל בה וגם לקבל תמיכה נפשית בהתמודדות עם השלכותיה.