הקשר בין הפרעה סכיזואפקטיבית לבעיות אכילה

מדובר בהפרעה נפשית המאופיינת בשילוב בין תסמינים של סכיזופרניה כגון הזיות ותסמינים המאפיינים הפרעה קשה במצב הרוח כגון הפרעה דו קוטבית כשאצל הסובלים יתכן דגש בסוג אחד של תסמינים או לחילופין בסוג השני. לא ידוע מה גורם למחלה אך קיימים גורמי סיכון גנטיים ונראה כי נשים חולות בה יותר מגברים.

אבחון הפרעה סכיזואפקטיבית

האבחנה ללוקים בהפרעה סכיזואפקטיבית אינה פשוטה שכן לא תמיד ברור אם מדובר בתסמינים משני הסוגים או תסמינים של הפרעה מסוג אחד עם תופעות לוואי שנדמות לעיתים כתסמינים מהסוג השני. הDSM הוא מדריך אבחנות בתחום הפסיכיאטריה שמוציאה ההסתדרות הפסיכיאטרית האמריקנית, המסייע באבחון הפרעות נפשיות. לפי ה DSM על מנת לאבחן הפרעה סכיזואפקטיבית יש צורך בקיומם של 4 תנאים: 1. במשך מספר חדשים לפחות חווה המטופל סימפטום אחד לפחות של הפרעת מצב רוח קשה ושני תסמינים לפחות של סכיזופרניה. 2. המטופל חווה במשך שבועיים לפחות תסמינים מסוימים של סכיזופרניה אך ללא תסמינים של הפרעות מצב רוח קשות. 3. המטופל סובל מתסמיני דיכאון לאורך רוב תקופת המחלה 4. התסמינים לא ניתנים להסבר על ידי שימוש בחומרים אחרים כגון תרופות או סמים או על ידי מחלה רקע אחרת ממנה סובל המטופל.

מכיוון שאין דרך לאבחן את המחלה באמצעים כגון בדיקות דם, צילומים וכדומה, האבחון נעשה על ידי ראיון קליני. הטיפול בהפרעה סכיזואפקטיבית הינו טיפול פסיכולוגי בשילוב טיפול תרופתי באמצעות תרופות אנטי דכאון, מייצבי מצב רוח ותרופות אנטי פסיכוטיות כשרק במקרים חריגים ייעשה שימוש בטיפול בנזעי חשמל שיעילותו במקרה של הפרעה סכיזואפקטיבית עדיין מוטלת בספק.

מהן בעיות אכילה?

בעיות אכילה והפרעות אכילה הפכו בשנים האחרונות לאחת הבעיות הנפוצות בעולם המערבי כשנשים נוטות לסבול מהן יותר. בעיות האכילה הקלות יותר מאופיינות ביחס מעוות להרגלי האכילה החל מהתקפי אכילה ועד להרעבה עצמית קלה.  בעיות אלה יכולות להביא לירידה או עליה במשקל ולרוב אינן מסכנות חיים. בעיות אכילה קשות יותר ומסכנות חיים מאופיינות כמחלות נפשיות ופעמים רבות הן מלוות גם בתסמיני דכאון וחרדה.

אנורקסיה נרבוזה

אובדן משקל חמור תוך סירוב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי, פחד משמעותי מעליה במשקל תוך ניתוק מהמצב כמו שהוא ז"א גם אם בפועל נמצאים בתת משקל, הפרעה בדימוי הגוף והפסקת הוסת לפחות לשלושה חודשים. אנורקסיה יכולה להתאפיין בהרעבה ופעילות גופנית קיצונית ולחלופין בהתקפים של אכילה לא נשלטת והקאה אחריה.

בולמיה נרבוזה

הרבה שנים בולמיה נחשבה רק כסוג של הפרעת אנורקסיה נרבוזה. כיום, עם ההבנה כי לבולמיה מאפיינים משלה, היא מאובחנת כהפרעת אכילה נפרדת כשבעשרים השנים האחרונות חלה עליה משמעותית בשכיחותה כשכמעט כל הלוקים בה הינן נשים. על מנת לאבחן בולמיה יש לוודא הימצאותן של שתי תופעות: זלילה חסרת פרופורציות עם תחושת חוסר שליטה ופעולה להפחתת תוצאות הזלילה כגון הקאה, שימוש במשלשלים, הרעבה או פעילות גופנית קיצונית. כל זאת לפחות פעמיים בשבוע לתקופת זמן של שלושה חודשים.

אכילת יתר כפייתית

מאופיינת בהתקפות של זללנות מהירה כמו בהפרעת בולמיה אך ללא הפעולות המפצות כגון הקאה או משלשלים. גם כאן תבחן ההפרעה לאורך זמן- יותר משתי אפיזודות בשבוע לאורך שלושה חודשים.

הפרעת אכילה לא ספציפית (ED NOS)

מצב שבו יופיעו רק חלק מתסמיני ההפרעות שציינו לעיל- לדוגמא מאפייני אנורקסיה אבל ללא הפסקת המחזור החודשי או הקאות מתוך רצון לשמור על המשקל אך ללא התקפי זלילה שקודמות להן.

הפרעות אכילה הבאות לידי ביטוי בפעילות גופנית מוגזמת

להפרעה זו טרם נקבעו הגדרות מאבחנות מדויקות שכן קיימים חילוקי דעות בנוגע לכך. יש מי שמגדיר הפרעה זו כפעילות גופנית מעל שש שעות בשבוע ויש מי שמגדיר כפעילות גופנית שנמשכת יותר משעתיים ביום. כמובן שמדובר על מי שהפעילות הגופנית באה לפצות "ולפתור" בעיה של דימוי גוף ולא על ספורטאים מקצועיים.

טיפול בהפרעות אכילה

הטיפול חייב להיות טיפול משולב של פסיכולוג או מטפל ריגשי אחר שיקיים שיחות עם הסובל מההפרעה, תזונאי להכוונה ולמעקב באמצעות יומן אכילה שיסייע באבחון התנהגויות הקשורות לתזונה ופסיכיאטר שיכול לתת מענה תרופתי להתמודדות עם מצבי הרוח והחרדה הנלווים לא פעם להפרעות האכילה השונות. הטיפול בהפרעות אכילה נחשב כבעל סיכויי הצלחה גבוהים אך רק כאשר מתחילים בשלב מוקדם ויש לזכור שמהפרעות אכילה מתים כ 15% מהלוקים בהן כשאנורקסיה היא בעיית האכילה הקשה ביותר וכ5% מהחולים בה נפטרים מבעיות בריאותיות הנלוות להפרעה או מהתאבדות

הפרעת האכילה מקבלת עם הזמן תסמינים פסיכיאטריים נוספים כגון הפרעות במצב הרוח, דכאון, חרדה וכדומה. הפרעות אלה נכנסות תחת הקטגוריה של הפרעות קשות במצב הרוח שהינן חלק מהתסמינים המאבחנים הפרעה סכיזואפקטיבית. יש לזכור שאנשים אשר סובלים מהפרעה סכיזואפקטיבית יכולים מצד אחד לסבול מהעדר צורך באכילה כתוצאה מתחושת התרוממות רוח ומצד שני לסבול מדימוי גוף לקוי ודכאון שיוביל להימנעות מודעת מאכילה. לא פעם, בעיות אכילה נתפסות כבעיות שוליות או כאלה שיעברו מעצמן עם הגיל, עם הירידה הרצויה במשקל וכדומה. עם זאת, כאשר הפרעת האכילה הינה תסמין של הפרעה סכיזואפקטיבית והיא לא תטופל, מעבר לסכנה מהפרעת האכילה עצמה, הרי שבמקרה זה לא יינתן מענה מלא ופתרון מיטבי להפרעה הסכיזואפקטיבית.

אנו יודעים כיום שהסיכויים להטבה במצב גבוהים יותר כאשר כל הסימפטומים מקבלים התייחסות וטיפול רלוונטי ייעודי. בהפרעה סכיזואקפטיבית יש הכרח לטפל בכל המישורים הן באדם הסובל מהמחלה והן בסובבים אותו. לא פעם מדובר בטיפול משפחתי שכן לסביבת המטופל חשיבות רבה ויש צורך לתת למשפחה כלים להתמודדות ולהבנת המצב.