מהן הפרעות נפשיות?
על פי ההגדרה המקצועית, הפרעות נפשיות הן מכלול תסמינים נפשיים, קוגנטיביים, התנהגותיים ורגשיים הגורמים להפרעה או מצוקה בחייו של הסובל מהם לאורך זמן ובאופן עקבי. להפרעות נפשיות גורמים תורשתיים/גנטיים וגורמים סביבתיים, הן מופיעות החל מגיל הילדות ועד לגיל הזהב וביכולתן לגרום למצוקה קשה ולשיבושים ניכרים בשגרת החיים. למרבה המזל, מדע הפסיכיאטריה ופרקטיקות הטיפול בהפרעות נפשיות עברו כברת דרך בעשרות השנים האחרונות וכיום, ניתן לטפל בהצלחה גדולה במגוון רחב של הפרעות בזמן קצר ובצורה מאוד אפקטיבית.
סוגי הפרעות נפשיות
הפסיכיאטריה מסתמכת על שני מדריכים לסיווג מחלות נפשיות ה-DSM Diagnostic statistical manual האמריקאי וה-ICD International statistical classification of disease האירופאי. שיטות הסיווג דומות מאוד בשני המדריכים ומחלקות את מגוון ההפרעות הנפשיות לשניים:
- הפרעות מתפרצות: הפרעות כמו סכיזופרניה (שסעת) והפרעה דו קוטבית שמתפרצות "כרעם ביום בהיר". לפני הופעת ההפרעה לראשונה, האדם התלוקה בה חש בטוב ואין לו סמפטומים של הפרעה נפשית. בקבוצה זו נכללות ההפרעות הפסיכוטיות, הפרעות אכילה, הפרעות מצב רוח כולל דיכאון, חרדה, הפרעות שינה ועוד.
- • הקבוצה השנייה הן הפרעות אישיות ובעיות התפתחותיות. הפרעות נפשיות אלו אינן מתפרצות לפתע אלא קשורות במבנה האישיות של האדם עוד מילדות ונעוריו ובמצבים שונים של התפתחות ובריאות הנפש. בקבוצה זו נכללות כל הפרעות האישיות למשל: הפרעת אישיות גבולית (BPD), הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות תלותית, הפרעת אישיות היסטריונית, הפרעת אישיות פאסיבית-אגרסיבית, הפרעת אישיות נמנעת ועוד.
הפרעות נפשיות מוזרות ונדירות
הפרעות נפשיות לכשעצמן נדירות, למרות שבשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת לקיומן, הרי שלא מדובר במצבים נפוצים מאוד ומרביתנו לעולם לא יסבלו מהפרעה נפשית. מתוך מכלול ההפרעות הנפשיות ישנה קטגוריה של הפרעותך נדירות, הפרעות שתוארו פעמים ספורות בספרות המקצועית וכאלו שמשפיעות על אחוז קטן מאוד מהאוכלוסיה מידי שנה, למשל:
- תסמונת מינכאוזן – הלוקים בתסמונת מזייפים או מגזימים מצבים רפואיים כדי לקבל תשומת לב מצוותים רפואיים. הם יעשו פעולות שונות כדי לעבור אשפוזים, בדיקות רפואיות, ניתוחים והליכים רבים ושונים כדי לחוש אמפתיה מהצוות המטפל. הופעה נדירה אפילו יותר של התסמונת היא מינכאוזן על ידי קירבה בה הסובל ממנה פוגע בקרוב משפחה, לרוב ילד כדי שהוא יקבל טיפול רפואי והפוגע יקבל חמלה ותשומת לב.
- אשליית קפגרא – דלוזיה הגורמת לסובל ממנה לחשוב שמישהו מיקירהם הוחלף על ידי כפיל.
- תסמונת קוטאר – אשליית שווא הגורמת לתחושה של חוסר קיום, שחלקים מן הגוף מתים או נרקבים, נעלמים או חסרים. לעיתים הסובלים מהתסמונת חושבים שהם בני אלמוות.
- תסמונת איבר המין הנעלם – אופיינית בעיקר לארצות אסייתיות, הלוקים בה מאמינים שאיבר המים שלהם עומד להיעלם.
- הפרעת זהות הגוף – האמונה שאיבר בגוף הוא זר או אינו שייך עד לכדי רצון עז להיפטר ממנו. הסובלים מההפרעה עשויים לעוור את עצמם למשל או לנסות לקטוע יד או רגל, פעמים רבות בהצלחה. לאחר "סילוק" האיבר המדובר הם חשים הקלה ושלמים יותר עם גופם.
אבחון הפרעות נפשיות
את האבחנה של הפרעה נפשית יכול לעשות אך ורק רופא בתחום בריאות הנפש – פסיכיאטר. האבחון נעשה לאור קריטריונים מקצועיים ברורים ובהתאם להנחיות וסטנדרטיים בעולם הפסיכיאטריה. על מנת לאבחן את המטופל הרופא יערוך עימו שיחה וינסה לבחון ראשית את בוחן המציאות שלו – האם הוא מודע לקורה סביבו, האם הוא סובל מאשליות שווא או הזיות, האם הוא יכול להיות מקור למידע בדבר מצבו. לאחר מכן הרופא ישאל לגבי התסמינים שהמטופל חווה, כמה זמן הם נמשכים, מתי הופיעו לראשונה, האם הם מופיעים שוב ותחת אילו תנאים, מה רמת חומרתם והשפעתם על חיי היומיום ושאלות הוספות. כמו כן, הרופא יתעניין בהיסטוריה המשפחתית והרפואית על מנת לבדוק האם ישנה נטייה תורשתית לפיתוח הפרעות נפשיות וכמובן כדי לשלול את הופעת התסמינים בעקבות מצב רפואי פיזיולוגי (למשל בעקבות שימוש בסמים או הפרעה נוירולוגית). משניתנה האבחנה, הרופא יציע תכנית טיפולית. אבחון נכון ומדויק מוקדם ככל האפשר חשוב מאין כמוהו בטיפול בהפרעות נפשיות. בעזרת אבחון פסיכיאטרי מקצועי ניתן למנוע את ההשפעות ארוכות הטווח והקשות של הפרעות נפשיות על חייו של הסובל מהן, להגיע לאיזון נפשי ולחיותך חיים מלאים ובעלי משמעות.
הטיפול בהפרעות נפשיות
את הטיפול בהפרעות נפשיות ניתן לחלק לשני חלקים – טיפול פסיכיאטרי תרופתי וטיפול פסיכותרפי על כל גווניו.
טיפול פסיכיאטרי – הטיפול הפסיכיאטרי מתמקד בשינויים ביוכימייםן במוחו של המטופל ודרכים שונות לווסת אותם על מנת להתמודד עם התסמינים שהוא חווה. אבן היסוד של הפסיכאטריה היא הטיפול התרופתי. תרופות לאיזון מצב הרוח, תרופות הרגעה, תרופות נוגדות פסיכוזה ותרופות נוגדות דיכאון וחרדה משמשות לטיפול בהפרעות נפשיות מזה עשורים. עבור מטופלים מסוימים הטיפול הוא זמני ונועד רק לאיזון מיידי ועבור אחרים הוא קבוע (למשל בהפרעה דו קוטבית או סכיסזופרניה).
טיפול פסיכותרפי פרטני – ישנן מגוון אסכולות פסיכותרפיות המטפלות בהפרעות נפשיות בשיטות שונות. המשותף לכולן היא ההבנה שטיפול תרופתי לבדו אינו מספיק כדי להחזיר למי שסובהל מהתפרצות הפרעה נפשית שליטה על חייו. בעזרת טיפול פרטני ניתן להבין טוב יותר את ההפרעה, לקבל כלים להתמודדות עם סיטואציות שונות המושפעות מההפרעה, לקבל אוזן קשבת מקצועית וללמוד טוב יותר כיצד לחיות לצד ההפרעה.
טיפול קבוצתי – בדומה לטיפול הפרטני, גם בטיפול קבוצתי ניתן לקבל כלים מעשיים להתמודדות עם הסימפטומים של הפרעות נפשיות. אך לטיפול הקבוצתי ערך מוסף והוא תחושת ה"אני לא לבד". הפרעות נפשיות נוטות לגרום לבידוד חברתי המעמיק ככל שהזמן עובר. פעמים רבות אחד התסמינים הוא התרחקות מהחברה (לדוגמא בדיכאון). הטיפול הקבוצתי מהווה מסגרת תומכת ולא אחת מחייבת בה המטופל יכול לקיים אינטרקציות חברתיות, ליצור קשרים וחברויות ללא חשש מהסטיגמה שעדיין קיימת על הלוקים בנפשם, ללמוד מניסיונם של אחרים ולחלוק את ניסיונו.
אשפוז פסיכיאטרי – בדיוק כמו אשפוז "רגיל" בגלל בעיה רפואית פיזית, כך גם האשפוז הפסיכיאטרי הוא פתרון נדיר ושמור רק למקרים בהם נדרשת התערבות מיידית. המטרה של אשפוז פסיכאטרי היא התערבות מקצועית במצבים מסכני חיים (למשל אובדנות), התקף פסיכוטי ומצבים אחרים הדורשים טיפול מרוכז ומיידי. מרבית הסובלים מהופעתן של הפרעות נפשיות לא יזדקקו לאשפוז אפילו פעם אחת בחייהם ודי להם בקבלת טיםול מקצועי ואפקטיבי במסגרת הקהילה.
הפרעות נפשיות אצל ילדים
הפרעותך נפשיות בגיל הילדות עשויות להופיע כבר בגילאים המוקדמים ביותר ולהשפיע על ההתפתחות התקינה של הילד ועל חייו בבגרותו. כשמדובר על הפרעות נפשיות אצל ילדים מקובל לחלק אותן לשתי קבוצות: הפרעות התפתחות והפרעות התנהגות ומצב רוח. בהפרעות התפתחות נכללים למשל ילדים על הקשת האוטיסטית, הפרעות קשב וריכוז וילדים בעלי עיכוב התפתחותי. הפרעות התנהגות ומצב רוח כוללות בין השאר:
- דיכאון בילדים
- חרדה
- הפרעות שינה חמורות
- הפרעות אכילה
- הפרעות מצב רוח (כמו הפרעה דו קוטבית למשל)
- הפרעות תיקשורת
- התפרצויות זעם
- הפרעות חברתיות
- הפרעות למידה
- דחק פוסט טראומטי בעקבות אירוע חריג או סדרת אירועים (למשל ילדים שעברו התעללות ממושכת)
- סכיזופרניה
- פסיכוזה בילדים
האבחון של ילדים עם הפרעות נפשיות נעשה במשנה זהירות. ילדים רגישים יותר ממובגרים לסביבתם ועשויים להיות מושפעים מאירועים כאלו ואחרים באופן זמני. ילד שסובל מדיכדוך או עצבות למשל לאו דווקא יאובחן עם דיכאון, ילד שפוחד מהחושך לאו דווקא יפתח חרדה וכדומה. רק כאשר התסמינים נמשכים לאורך זמן ומשפיעים על המהלך התקין של חייו או התפתחותו של הילד יעלה חדש להפרעה נפשית.
הפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות
הפרעות נפשיות עשויות להתפרץ בכל גיל החל מילדות ועד גיל הזהב אך הן נוטות להופיע לראשונה בגיל ההתבגרות ועד אמצע שנות ה-20. גיל ההתבגרות הוא תקופה מאגרת בה האישיות מתייצבת, המצבגר בוחן גבולות חיצוניים אך גם פנימיים ושינויים הורמונליים משפיעים על המוח ומצב הרוח. מתבגרים נוטים לפתח הפרעות נפשיות על כל גווניהן אך ישנן כמה הפרעות ששכיחות יותר במתבגרים מאשר בילדים ובמבוגרים:
- הפרעת חרדה מוכללת – מופיעה אצל כ-4% מהמתבגרים ומאופיינת בדאגה בעוצמה גבוהה, חרדה ופחדים לגבי אירועים שונים כאשר עוצמת הרגש אינה תואמת למתרחש. המתבגר אינו מצליח לשלוט במפלס החרדה ומחשבות המלוות אותה.
- חרדה חברתית – גיל ההתבגרות הוא השלב בו אנו "ממקמים" את עצמנו בחברה, תהליך שיכול להיות מורכב ומאתגר. עבור אחוז קטן מהמתבגרים החששות החברתיות יתפתחו לכדי חרדה והימנעות ממצבים חברתיים.
- הפרעה אובססיבית קומפולסיבית – נוטה לפרוץ בגיל הנעורים ומתאפיינת במחשבות טורדניות וטקסים אובססיביים. בדרך כלל נושא האובססיה הוא ניקיון או סימטריה, חזרתיות (למשל כיבוי והדלת האור 8 פעמים בכל פעם) או במקרים מסוימים גם מחשבות על נושאים שהם בגדר טאבו, אובסיסיות מיניות ואפילו פגיעה עצמית.
- הפרעת דחק פוסט טראומטית – בעקבות אירוע חריג או סדרת אירועים טראומטיים כמו חשיפה למוות למשל, תקיפה מינית, אלימות חמורה, תאונה קשה וכדומה. התסמינים כוללים פלשבקים של האירוע החריג, עוררות ותגובתיות יתר, דיכאון, מחשבות שליליות ועוד. במידה והתסמינים נמשכים למעלה מחוד
- דיכאון קליני – מאובחן אצל מתבגרים כאשר הוא נמשך למשעלה משבועיים ומשפיע על המתבגר באופן משמעותי.
- הפרעות פסיכוטיות – התקף פסיכוטי, אובדן קשר עם המציאות, פרנויה, סכיזופרניה וכד' לרוב מופיעים כבר בגילההתבגרות.
- הפרעה דו קוטבית – מאופיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח בין מאניה (עוררות יתר) לדיפרסיה (דיכאון).
- הפרעות אכילה, הפרעת גוף דיסמורפית והפרעות סומטיזציה (ביטוי פיזי של מצוקה נפשית).
האם ניתן לרפא הפרעות נפשיות?
התשובה לשאלה זו מורכבת מאוד ותלויה הן בגיל הסובל מההפרעה והן בהפרעה הספציפית. בילדים ומתבגרים אנו עדים לעתים לא רק בשיפור ניכר אלא בהיעלמות התסמינים לחלוטין בעקבות טיפול נכון ואפקטיבי. למרבה הצער, במבוגרים ובמיוחד כשמדובר בהפרעות נפשיות חמורות כמו דיכאון מג'ורי, סיכוזפרניה והפרעות אישיות אלו נוטות ללוות את הלוקה בהן לשארית חייו. החדשות הטובות הן שבאמצעות אבחון בשלבים הראשונים של ההפרעה, טיפול מקצועי ונכון ניתן לא רק להגיע לאיזון נפשי אלא לחיות חיים "רגילים", מלאים ומספקים.
תשובות לשאלות נפוצות:
האם כל מי שסובל מהפרעה נפשית זקוק לתרופות?
לא בהכרח, ההחלטה האם יש צורך בטיפול תרופתי נתונה בידיו של הרופא המטפל, הפסיכיאטר, שכן הוא המומחה בתחום זה. חשוב מאוד לזכור שהטיפול התרופתי הזמין כיום שונה מאוד ממה שהכרנו בעבר. דור חדש של תרופות עם מינימום או כמעט ללא תופעות לוואי והשפעה מדויקת יותר מפעם הפכו את הטיפול התרופתי לשכיח הרבה יותר, יעיל יותר ופשוט יותר מאי פעם.
האם בעלי הפרעות נפשיות נוטים לעבור על החוק?
למרות שהוליווד "אוהבת" להציג את הרעיון של פשעים בעקבות הפרעה נפשית כדבר שבשגרה למעשה, אין קשר ישיר בין הפרעות נפשיות לעבריינות. למתמודדי נפש אין סיכוי גבוה יותר לבצע עבירה על החוק מאשר כל אחד אחר.
מהי שכיחות ההפרעות הנפשיות בישראל?
על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 8% מבני ה-21 ומעלה השתמשו בתרופות במרשם לוויסות בעיות שינה, בעיות רגשיות, ריכוז או התמודדות עם מצבי לחץ. מבחינת הפרעות נפשיות חמורות כמו הפרעה דו קוטבית כ0.7% מהאוכלוסיה מאובחן בה מידי שנה. בסקרים שנעשו ביחס למדינות אחרות בעולם המערבח נראה כי שיעור הופעתן של הפרעות נפשיות בקרב האוכלוסייה בישראל אינו שונה.
מקור https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Psychiatric_epidemiological.pdf
