הנושא של פוסט טראומה לא מקבל מספיק תשומת לב בישראל, למרות השכיחות היחסית שלו. במדינה בה כל אחד מתגייס לצבא, ורבים הולכים לקרבי ומשתתפים בהיתקלויות, הנושא צריך לקבל יותר במה, ולספק טיפול איכותי לנפגשים. הפרעת דחק פוסט טראומטית היא למעשה הפרעה פסיכיאטרית, מתחום הפרעות הקשורות להדחקה ולטראומה. ההפרעה מתפתחת בעקבות חווית אירוע ספציפי המסכן את שלמותו הפיזית והנפשית של אדם. מעבר לתחום הצבאי, במדינה המורכבת שלנו יש הרבה אנשים שחווים אירועי טרור, שוד, תקיפות מיניות ועוד. הטראומה יכולה להיווצר גם מאירוע שהוא יחסית שכיח כמו לידה קשה או תאונת דרכים קלה באופן יחסי.
האירוע שגורם להפרעה הפוסט טראומטית לא חייב להיות משהו אובייקטיבי, ויכול להיות שאנשים שחוו חוויות דומות, יסבלו מההשפעות בצורה שונה. אירועים שמעוררים אימה אצל אדם אחד, יכולים לעבור בצורה חלקה יחסית אצל אחר. פוסט טראומה מלווה לרוב בתחושות של חרדה וחוסר אונים לצד פחד בלתי נשלט. ברוב המקרים, תמונות מאותו אירוע מצלק יעלו במחשבות ובחלומות, במה שגורם לאי נוחות ואף לשיבוש היום יום וחוסר שינה. במקרים חמורים, פוסט טראומה יכולה לשבש את אורח החיים ו"לנהל" את הנפגע, כך שהוא לא יצליח להתפתח מבחינה אישית, חברתית ותעסוקתית. חשוב לציין כי פוסט טראומה יכולה להיות מאובחנת רק אם התסמינים נשארים יותר מחודש לאחר האירוע, שכן בחלק מהמקרים, אנשים מייצרים תגובת דחק חריפה שעוברת לאחר כמה שבועות.
אבחון והשפעות קצרות וארוכות טווח של פוסט טראומה
הדרך לאבחון פוסט טראומה היא די מורכבת והיא נעשית על ידי פסיכיאטר. ראשית, הפסיכיאטר מגדיר את האירוע הטראומתי, לפיו האדם היה קורבן של אירוע מסכן חיים או מצלק נפש (תקיפה מינית לדוגמה), וזה נכון בין אם האדם היה חלק מהאירוע או רק חזה בו כצד שלישי. לעיתים, ההפרעה נוצרת גם אם אדם קרוב למטופלים הוא זה שהיה נוכח באירוע. בסופו של דבר, האבחון מגיע לאחר שהאירוע עצמו חוזר כמה פעמים ולאורך תקופה באמצעות זיכרונות ותמונות ויזואליות וגרפיות מאוד במוח. בחלק מהמקרים, הזיכרונות יגיעו גם במצב של ערנות מוחלטת, אך לרוב יגיעו באמצעות סיוטים או פלאשבקים במהלך השינה. המצוקה הנפשית תתגבר במיוחד כאשר גירוי מסוים מזכיר את האירוע.
ישנם נפגעי פוסט טראומה אשר נמנעים מאנשים או מפעולות מסוימות שיזכירו להם את האירוע, והם יחוו גם שינויים שליליים בקוגניציה וברגשות שלהם. ישנם גם תסמינים של עוררות יתר ותגובתיות, וכל אחד מגיב אחרת לנושא, אם כי הפגיעה, ברוב המקרים היא עמוקה. טיפול בפוסט טראומה הוא טיפול מורכב שמתחיל רגע לאחר האירוע. ברגע שרואים הלם מוחלט על פניו של אדם לאחר אירוע קשה, יש לבקש ממנו להזדהות, ליצור קשר עין ולהניחו בתנוחה מתגוננת. חשוב לבקש ממנו לתאר את האירוע שחזה, להדגיש בפניו שהוא נגמר ואף להטיל עליו מטלה פשוטה כמו להביא מים. הוכח מחקרית שאלו אלמנטים שעוזרים מאוד.
דרכי הטיפול: תרופתי, טבעי וחדשני
גם לאחר מספר שעות מהאירוע יש כמה אלמנטים שהוכחו כעוזרים, כמו טיפול תרופתי מיידי, שחזור האירוע והורדת האפקט שלו ושינוי דפוס חשיבה מהאירוע עצמו. בנושא טיפול שהוא ארוך טווח, ישנן תרופות פסיכיאטריות שמסייעות בהתמודדות היום יומית, לצד טיפול נפשי הוליסטי המורכב מטיפול פסיכולוגי נקודתי, טיפול קוגניטיבי, מדיטציה, רפואה סינית, יוגה ואימון אישי וכן טיפולים חדשניים כמו טכניקות העברת שדה מגנטי למוח (TMS) או שיטות אימון המשלבת תנועות עיניים מהירות לאימון המוח. בסופו של דבר, אותם אנשים חייבים לקבל טיפול משולב הוליסטי, על מנת שיצליחו להתמודד עם הנושא למען תפקוד יום יומי. זה לא רק תפקידם, לבטח בישראל, והמערכת חייבת להגביר את הטיפול ולספק את הכלים למלחמה האישית הזו.
