מחקרים חדשים מראים שכ-30% מהאוכלוסיה חווים הפרעת חרדה בשלב כלשהו בחייהם. עוד נמצא כי קיימת עלייה בשכיחות התופעה לעומת שנים קודמות. כיום, מדובר בתופעה שכיחה בקרב מבוגרים וילדים כאחד. חלק מהסובלים מהתופעה אף חווים התקפי חרדה – חוויה קשה עד מאוד שלעיתים מכונה גם "התקף פאניקה". נוסף על אורח החיים המערבי העמוס, אין זה סוד שהחיים במדינת ישראל מזמנים לנו אירועים ביטחוניים רבים שמעלים את הסיכוי לחוות חרדה.
דפנה ונגה רטר, NLP מסטר-טריינריות ומרצות במכללה ללימודי NLP ודימיון מודרך, משתפות מניסיונן הרב בטיפול בחרדות מלמדות איך להרגיע התקף חרדה ומעניקות כלים יישומיים להפחתת חרדה יומיומית.
ראשית, דפנה ונוגה שופכות אור על מאפייני חרדה והתקף חרדה:
חרדה
נוגה: "חרדה היא תחושת פחד הנובעת מציפייה או מחשבה על מפגש עם איום עתידי.
חשוב להבדיל בין פחד וחרדה. כאשר יש מפגש נקודתי עם סכנה אמיתית, שאינה נתונה לפרשנות, עולה פחד טבעי, הישרדותי, וזוהי אינה חרדה.
קיים מגוון רחב של הפרעות חרדה, בכללן חרדה חברתית, חרדה בריאותית (מה שפעם ההיה מכונה היפוכונדריה), חרדת מבחנים, התקפי חרדה ועוד. יש אנשים בעלי נטייה חרדתית בכל מיני הקשרים. חרדתיות כזו באה לידי ביטוי בדאגות, טרדות, חוסר שקט ודריכות מתמדת. כל סוג של חרדה מלווה בסימפטומים רגשיים ופיזיים, ולרוב גם בתסמינים מחשבתיים והתנהגותיים".
התקף חרדה
דפנה: "התקף חרדה הוא מצב אקוטי ואינטינסיבי, שנמשך זמן קצר. התקף זה מלווה בתחושות גופניות קשות כגון רעד, הזעה, נשימה מהירה, בחילה, כאב ראש ועוד. פעמים רבות בחווית התקף חרדה ראשון, האדם החווה את עוצמת התגובות עלול לחשוב שזהו התקף לב ולהגיע בדחיפות לחדר מיון בבי"ח. מאחר וזו חוויה קשה מאוד המופיע בפתאומיות, היא לכשעצמה עלולה גם לייצר עוד חרדה בחיי האדם – מפני התקף נוסף. אז יכול להיווצר מעין מעגל של חרדה. אנשים הסובלים מהתקפי חרדה מדווחים גם על קשיים בשינה, לעיתים בעקבות החשש מהתקף חרדה בזמן השינה.
עוד "תופעת לוואי" של התקפי חרדה היא הימנעות. הימנעות מסיטואציות המקושרות להתקף חרדה קודם. לדוגמא, אני טיפלתי במישהי שסבלה מהתקפי חרדה במקומות הומים, והיא לא הייתה עולה לרכבת אם היה שם צפוף ולכן נמנעה מנסיעות בשעות העומס.
התקפי החרדה יכולים להפוך בהדרגה להיות מקושרים למקומות וזמנים רבים. במקביל מתרבות ההימנעויות והן מצמצמות ומגבילות מאוד את חיי היום יום.
הגיל הממוצע בו מתחילים לחוות התקפי חרדה הולך ויורד, וכיום יש לא מעט ילדים שחווים זאת. אציין גם כי מאז פרוץ הקורונה הסתמנה מגמת עלייה קיצונית בהתקפי חרדה. זו הפכה תופעה נפוצה מאוד. אני מניחה שמי שקורא את הכתבה מכיר מישהו שסובל מהתקפי חרדה ואולי אפילו סובל מכך בעצמו . אפרט בהמשך גם על כלים המתאימים לילדים".
התקף חרדה – unsplash
ועכשיו, דפנה ונוגה רטר חושפות את 10 הכלים הטובים ביותר מתחומי ה-NLP והדימיון המודרך להרגעת חרדה והתקפי חרדה:
1. נשימה – הכלי הזמין ביותר להתמודדות עם חרדה
דפנה: "הכלי הראשון הוא נשימה. זה אולי נשמע נדוש אבל זה באמת מאוד רלוונטי ויעיל. פשוט לנשום, נשימה איכותית, בקצב איטי ורגוע. הדגש בנשימה צריך להיות על הוצאת אוויר ממושכת, כלומר שהנשיפה תהיה ארוכה מהשאיפה. מקצב נשימה נוח ומומלץ במקרים אלו הוא שאיפה בספירה של אחת-שתיים ונשיפה בספירה של אחת עד ארבע.
בהתקף חרדה לפעמים מתרחשת היפרוונטילציה. זהו מצב בו שואפים הרבה אוויר אבל לא מצליחים לשחרר את כולו בנשיפה. ומיד מגיעה השאיפה הבאה וזה מאוד מלחיץ כשלעצמו. שימת דגש על הארכת הנשיפה לכן היא בעלת תועלת כפולה – הרגעה ומניעת היפרוונטילציה. אפשר לנשוף קצת בקול, כדי להעצים את הנשיפה ולהגביר את המודעות לנשימה באופן מאוזן.
בין אם אנחנו עוברים התקף חרדה בעצמנו או מסייעים לאדם אחר, נרצה קודם כל לעודד נשימה בקצב מיטיב. גם הסובבים את מי שעובר התקף פאניקה חווים חוויה מאתגרת ומלחיצה. בדרך כלל חוויה של חוסר אונים. הכלי של נשיפה באורך כפול מהשאיפה נותנת למלווים מפתח בעזרתו יוכלו לסייע. וזה כשלעצמו עוזר גם למי שחווה את ההתקף וגם למי שסביבו. ההמלצה שלנו עבור המלווים היא לנשום באופן מודגש ובקצב הנכון עם מי שחווה את ההתקף. לנשום ביחד עד שיש רגיעה. חשוב לכל הנוגעים לדבר לתרגל את הנשימה."
נוגה: "בתחילת אחד הקורסים שהעברנו ביחד, היתה תלמידה שנכנסה להתקף חרדה בעקבות הידיעה שהיא בקרוב עולה לבמה כדי להציג את עצמה. יכלתי לראות לה במבט את הפחד והפאניקה שהיא חוותה. היא תיארה את הרגעים האלו כתחושה שהיא הולכת למות מבלי לדעת ממה, תחושה הזמן עוצר מלכת. לקחתי אותה הצידה ועשיתי איתה טכניקה מיוחדת של NLP שנעזרת בנשימות. לאחר כרבע שעה היא הייתה רגועה לחלוטין ואף חזרה לכיתה, הישר לבמה והציגה את עצמה בביטחון."
2. משפטי אמת – הצטרפות למה שיש
דפנה: "משפטי אמת הם משפטים המתארים באופן מדויק את המציאות שחווה האדם אליו מכוון הדיבור. כדי שהמשפט יהיה "אמת" עבור האדם עליו להיות מנוסח באופן מדוייק. משפטים אלו יכללו לרוב ציון עובדות פשוטות שלמאזין יהיה קל להסכים איתן, שיהיו נכונות לגביו. לדוגמא, "את יושבת עכשיו על הכיסא, מסתכלת על המסך וקוראת את המאמר הזה". ברגע שהמוח שלך הסכים עם המשפט הזה, משהו בך מתחיל להירגע, וגם קל לך לבטוח בי ולהאמין בי יותר. ב-NLP פעולת אמירת משפטים אלו נקראת "הצטרפות", כיוון שהשומע חווה את הדובר כמצטרף למצבו, ומקבל תחושה שרואים אותו ומבינים את חוויותיו.
כשמדובר באדם החווה התקף חרדה, נרצה להשתמש במשפטים כגון "אני רואה שאתה נושם מאוד מהר" או "את בטח מרגישה לחץ או פחד". "אני רואה כמה קשה לך ואני כאן איתך ואני אשאר איתך עד שתרגישי יותר טוב". "אני מזכירה לך שהתקף חרדה נמשך רק כמה דקות ועוד מעט הוא יעבור". המשפטים האלה מעבירים לאדם את המסר שאנחנו רואים אותו. שאנחנו רגישים אליו. זה בפני עצמו מוריד את מפלס החרדה ואת הקצב המהיר שמאפיין התקפי חרדה. באופן טבעי לאנשים שנמצאים סביב מי שחווה התקף, יש נטייה לרצות להוציא את האדם מהמצב הקשה הזה כמה שיותר מהר. הם לא מצטרפים אליו במשפטי אמת כי הם חושבים בטעות שהמשפטים האלה יעודדו אותו להישאר בהתקף. הם רוצים להוביל אותו לצאת מזה. הם יכולים להגיד לו שהכל בסדר או שלא קרה כלום, שזה כלום, אולי לדחוק בו לשטוף פנים, לשתות כוס מים, לקחת נשימה עמוקה וכדומה. הכוונה כמובן טובה, אבל זה פחות יעיל בסיטואציה הזו. אדם בהתקף חרדה ירגע יותר אם ידע שהוא לא לבד, שאתם איתו, בתוך הקושי, ומבינים מה הוא חווה".
3. משפטי הובלה – שינוי מצב לרצוי
דפנה: "משפטי הובלה הם החצי השני של משפטי האמת. לאחר שימוש במספר משפטי אמת, שהרגיעו וזכו באמון הצד השני, נרצה להוביל אותו לשינוי מצב. משפטי הובלה במצב של התקף חרדה יכוונו להוביל את האדם החוצה מחווית חוסר האונים. בניגוד למשפטי אמת, בהובלה לא נתאר את המתרחש כרגע במציאות, אלא את מה שיכול להתרחש בקרוב. לדוגמא, "בעוד כמה רגעים את כבר תשימי לב שאת מתחילה להירגע והנשימה שלך הופכת איטית יותר".
נוגה: "בזמן השירות הצבאי שלי, הייתי בתפקיד פיקודי, וקראו לי לעזור עם חיילת שהייתה בהתקף חרדה. הגעתי לחדר שלה ומצאתי אותה במצב של חוסר תגובתיות ובקשיי נשימה. החלטתי שאני פשוט יושבת לידה ומדברת אליה, ומיישמת איתה את העיקרון ההצטרפות וההובלה. במשך דקות ארוכות דיברתי בטון רגוע ובטוח, עם הרבה משפטי אמת. אני זוכרת שאמרתי לה שאני רואה שהיא מאוד בלחץ ושקשה לה לנשום, שאני איתה וגם חווה את הלחץ יחד איתה. לאט לאט שילבתי משפטי הובלה שיובילו אותה לחוש שיפור במצב. זה לקח זמן אבל בסוף היא קמה, נתנה לי חיבוק ואמרה לי שעזרתי לה מאוד. ליוויתי את אותה חיילת בהמשך השירות ולא היה לה שוב התקף כזה.
עוד נקודה חשובה בהקשר אחר של הובלה עתידית היא הנטייה להכליל ולייצר הובלה עתידית שלילית בהקשר של התקפי חרדה. כלומר, אם היה התקף חרדה אז נוטים לחשוב "זהו, מעכשיו אסבול לנצח מהתקפי חרדה". עדיף להתייחס להתקף חרדה בלשון עבר ולא להנציח מראש את התופעה – היה התקף חרדה וזהו. לא בהכרח שיהיו עוד. עניין נוסף בהקשר זה הוא מה שאנחנו משדרים ומקרינים. לדוגמא, הרבה הורים משדרים לחץ וחרדה בעצמם לילדים ואז מתייגים את הקושי של הילד כחרדה. חרדות הן מדבקות, אז לא למהר לתייג כחרדה או להגיב בצורה שמגבירה חרדה, למעשה אלו גם סוג של הובלות עתידיות לא מקדמות".
4. דמיון מודרך ייעודי להתקף חרדה
דפנה: "בגלל שמדובר בתופעה כל כך נפוצה החלטתי ליצור דימיון מודרך ייעודי שהמטרה שלו לעזור לאנשים ממש בזמן התקף חרדה אקוטי. מי שחווה התקף, שומע את הקול שלי שמוביל אותו לצאת מזה החוצה. כמובן באמצעות הרה משפטי אמת והובלה. גם המוסיקה שמלווה את הדמיון המודרך הזה היא מקורית. יצרתי קשר עם מלחין מוכשר והסברתי לו בדיוק מה אני רוצה. התחלה בקצב מהיר ובהדרגה רגיעה. קיבלנו תגובות מרגשות לדמיון המודרך הזה. מאזינים העידו על כך שבתוך זמן קצר מהרגיל נעלמה תחושת חוסר האונים האופיינית להתקף החרדה והם נרגעו לגמרי. הדמיון המודרך הזה הוא כלי מאוד מועיל בזמן התקף חרדה, ומקדם גם תחושת ביטחון ושליטה לעתיד, במקרה ויהיה התקף נוסף. ניתן למצוא את ההקלטה הזו באתר האיטרנט של מכללת רטר, וגם ובספוטיפיי וביוטיוב. זו מתנה ממני לכל מי שמתמודדים עם הקושי הזה. שרות לציבור".
שאלות לשבירת דפוסי מחשבה – pixabay
5. שאלות "המודל הלשוני" – שבירת דפוס מחשבתי
דפנה: "ב-NLP יש מודל די מורכב שנקרא המודל הלשוני, באמצעותו אנו מאפיינים ומבינים טוב יותר את החוויה הסוביקטיבית של כל אדם. הכלי המרכזי בתוך המודל הלשוני הוא שאלות ספציפיות שמאפשרות להרחיב את זווית הראייה, את תפיסת המציאות ואת אפשרויות הבחירה הקיימות עבור האדם. אלו שאלות עוצמתיות ביותר, שרק מעצם שאילתן יכולות להתגבש תובנות פורצות דרך.
במקרה של התקפי חרדה המייצרים הימנעויות יש שאלה יעילה ביותר מהמודל הלשוני – "ומה יקרה אם…?" – כפי שציינו קודם לכן, אחד הקשיים הוא חרדה מפני התקף חרדה נוסף ולכן הימנעות מחזרה למצבים שיצרו התקף חרדה בעבר. הוא למעשה בונה לעצמו סרט מאוד מלחיץ ומפחיד בראש, עם סוף ידוע מראש. השאלה הנ"ל מנפצת את אותו תסריט איום ונורא".
נוגה: "היתה לי מטופלת שסבלה מכך בדיוק. היא הייתה חרדה מתרחיש בו תעלה לרכבת עמוסה באנשים ויגיע התקף חרדה. שאלתי אותה "ומה יקרה אם תעלי לרכבת ויהיה התקף חרדה?" – היא ענתה שאז היא לא תמצא מקום ליד החלון ותחוש חנק. אז שאלתי שוב "ומה יקרה אז?", והיא ענתה שהיא תיכנס להתקף חרדה. המשכתי – "ומה יקרה אם תיכנסי להתקף?", תוך כדי שהיא ענתה לי ותיארה את החוויה של התקף החרדה, היא הבינה שזה לא כזה נורא. כלומר, התקף החרדה לא יהרוג אותה, אין פה סכנה ממשית, רק חוויה לא נעימה. ההבנה הזו מרגיעה מאוד, כי היא מזכירה לנו שהתקף החרדה הוא זמני וחולף".
6. הצופן החדש – המשחק שיגרום לכם לשכוח את החרדה
דפנה: "הצופן החדש הוא סט כלים שפותחו לצורך עבודה עם הלומי קרב. טכניקות אלו מבוססות על עקרונות שיכולים לעזור מאוד גם בהתקף חרדה. הצופן החדש מכיל טכניקות של נשימות, על יעילותן כבר דיברנו קודם, וטכניקות שמשלבות משחק. המשחק מאפשר הסחת דעת (למשל מחווית התקף החרדה) והבאת האדם למצב ביצועי גבוה – ממנו ניתן ביתר קלות לחולל שינוי בתת מודע. המשחקים האלו בנויים בדרגות קושי עולות של משימות, שניתן להצליח בהן, ולכן מקדמות חווית הצלחה, סיפוק והנאה.
אני יכולה להבטיח לך שלאחר מספר דקות של תרגול אחד ממשחקי הצופן החדש, אנשים שוכחים את החרדה והיא מתחלפת בצחוק, רוגע ושינוי תודעתי. זה קורה בתוך זמן קצר ביותר. זה פשוט כלי נפלא ומיוחד מאין כמוהו".
סיום מוצלח לאירוע להפגת חרדה – pixabay
7. סיום מוצלח – להפגת חרדה מאירוע ספציפי
דפנה: "התמקדנו הרבה בהתקפי חרדה. אבל יש אנשים שחרדים מפני אירוע מסוים, מלחיץ שעומד להתרחש בקרוב. למשל חרדה לקראת טסט, ראיון עבודה, מבחן, קבלת תשובה של בדיקה רפואית, שינוי בחיי המשפחה, מעבר דירה ועוד. זהו אירוע ודאי שהולך להתרחש במועד עתידי ידוע, ובד"כ גם חשוב לנו לצלוח אותו על הצד הטוב ביותר.
ב-NLP יש לנו טכניקה מיוחדת ופשוטה להפליא להפגת החרדה הזו כליל. עיקר הטכניקה הוא ליצור תמונה בדמיון של "15 דקות לאחר הסיום המוצלח של אותו אירוע עתידי", שמעורר את החרדה. באופן טבעי, אם מצליחים לדמיין סוף ממש מוצלח, לא תהיה יותר חרדה. אנחנו חרדים לפני האירוע, ואולי גם במהלכו, אבל אחרי שצלחנו אותו – החרדה ממילא מתפוגגת. מה שמעורר את החרדה הוא בדיוק ההפך, דמיון שלילי של כשלון צורב. בתהליך הזה משנים את הכיוון".
נוגה: "בטסט הנהיגה הראשון שלי נכשלתי. לפני הטסט השני הייתי ממש לחוצה. היית אז בת 17.5 והחלטתי להשתמש בטכניקה הזו. ראיתי את עצמי 15 דקות אחרי שנגמר הטסט ומורה הנהיגה אומר לי שבוודאות עברתי את הטסט. זה הביא אותי לטסט עם תחושת רוגע וביטחון, והסיט את המיקוד שלי מהחרדה שאכשל שוב. הפסיכולוג הנודע קרל יונג מצא שהמוח האנושי לא מבדיל בין דימיון ובין מציאות, לכן התרגיל הזה בדימיון גם מקדם את צליחת האירוע על הצד הטוב ביותר בפועל".
דפנה: "לפעמים הטכניקה הזו יכולה לעורר ספק או הסתייגות, לצד המחשבה שאנו יוצרים כאן סוג של אשליה, וכי אנו עלולים להתאכזב עוד יותר במידה והאירוע לא יסתיים על הצד הטוב ביותר. המענה לכך פשוט – כל תסריט שרץ לנו בראש הוא אשליה, בין אם הוא שלילי או חיובי. גם אם החרדה אוחזת בי ואני מדמיינת את עצמי נכשלת בטסט, אני משלה את עצמי. אז נשארת רק השאלה, איזו אשליה מקדמת אותי יותר ותביא אותי ליכולת ביצוע גבוהה יותר? התשובה לכך ברורה".
8. שרשרת עוגנים – שינוי התגובה האוטומטית
נוגה: "עוד כלי מאוד יעיל מהרפרטואר של ה-NLP נקרא "שרשרת עוגנים". זו טכניקה איתה ניתן ממש לתכנת מחדש תגובה רגשית. כשיש טריגר רגשי שמוביל אדם להגיב באופן אוטומטי ולא מודע, ניתן לשנות את התגובה האוטומטית ולייצר תגובה חדשה. תהליך השינוי הזה מתבצע באמצעות בנייה של שרשרת תגובות קטנות המהוות שלבים בדרך לרגש הרצוי החדש. אפשר לדמות שרשרת זו לחלוקי נחל, עליהם אפשר לצעוד ולחצות נחל מגדה אחת לשנייה. ניקח לדוגמא רגש של פחד המוביל לחרדה (ואולי בפרט להתקף חרדה) – באמצעות יצירת כמה תחנות ביניים בתגובת האדם, נבנה מסלול תגובה חדש שיוביל לרגש רצוי – למשל להתרגשות. את המסלול הזה מטמיעים בתת המודע ע"י דימויים, תרגול חזרתי ועיגון פיזי (יצירת קישור תחישתי לרגש או מצב תודעתי)".
9. שהות ברגש – לילדים החווים חרדות (ולא רק…)
דפנה: "הורים רבים פונים אלינו עם רצון לסייע לילדיהם עם חרדות. אז חשוב לי להנגיש כעת כלי מומלץ ויעיל מאוד ליישום כשרוצים לברוח מרגש קשה. זה תהליך שפיתחתי במקור כדי לטפל באכילה רגשית ובהמשך גיליתי שהוא יעיל מאוד גם במצבי חרדה ועובד נפלא גם עם מבוגרים וגם עם ילדים. לכלי הזה קראתי "שהות ברגש". חרדה, כמו כל רגש קשה אחר, מעורר בנו אינסטינקט של הימנעות, של בריחה. זה לא נעים לשהות בתוך החרדה או הפחד. אבל הפרדוקס עם רגשות הוא שדווקא כשנותנים להם מקום – הם שוככים ונעלמים.
תחשבו על רגש כמו על דוור שעליו למסור לכם מכתב. אם תברחו ממנו, הוא יתמיד וירדוף אחריכם עד שיצליח למסור לכם את המסר. הרי זה התפקיד שלו, והוא מחויב לוודא שתקבלו את המכתב. באותו אופן, גם לרגש יש מסר עבורנו ועד שלא נסכים לקבלו הוא ימשיך לחפש את הדרך לעלות לפני השטח.
בשביל להיטיב עם חרדה, נרצה לעודד את הילד (או המבוגר) לשהות עם הרגש הקשה. אם הילד מפחד אפשר להציג זאת כניסוי – "בוא נתנסה בלהרגיש את הרגש הזה". כמובן, להזכיר לו שאתם איתו, לחזק אותו על האומץ והכוחות שלו, ולנשום איתו יחד תוך כדי. חשוב מאוד לשאול אותו איפה בגוף הוא מרגיש את הרגש או כמו מה זה מרגיש – אלו שאלות שעוזרות לשמור את הפוקוס על הרגש ומסייעות בתהליך. המרכיב האחרון החשוב בתהליך הזה הוא ההובלות. להסביר שלא קורה לו שום דבר מסוכן מעצם השהות ברגש, ושגם אם זה לא נעים עכשיו, זה תיכף יחלוף. בדיוק כמו שהשמש זורחת ושוקעת, גם הרגשות משתנים – לפעמים אנחנו מרגישים ככה ולפעמים מרגישים הפוך לגמרי.
ילדים בימינו חשופים להרבה מידע – לחדשות, לסכנות אפשריות, וזה מכניס תחושת חוסר וודאות, פחד ועלול לייצר חרדות. חשוב גם בשגרה לחזק אותם ולנסוך בהם תחושת ביטחון עצמי ומסוגלות ולהראות להם איך אפשר להתיידד עם הרגש. אגב, הטכניקה הזו יעילה מאוד בכל גיל. אתם מוזמנים להתנסות בעצמכם ולחוות".
10. TLT – טיפול ממוקד לחרדות
דפנה: "נתנו כאן המון כלים, שלרוב דורשים מידת מה של תרגול עד שהם הופכים טבעיים ליישום. אפשר לבחור כל פעם עקרון אחד, להתמקד בו ולהתחיל ליישם ולתרגל אותו באופן עצמאי. לאנשים רבים הטיפים האלו יסייעו מאוד בהתמודדות עם החרדה. עם זאת, במקרים רבים מדובר בהתמודדות מורכבת ולכן יש ערך רב בליווי של איש מקצוע. אם אתם מרגישים שזה "גדול עליכם", שאתם כרגע לא מצליחים להתמודד עם החרדה בכוחות עצמכם – יש כיום המון מטפלי NLP מדהימים שיכולים לסייע לכם.
אם יש תחום שבו ה-NLP זוכה להצלחות פנומנליות באחוזים גבוהים, זה חרדות!
בתוך תחום ה-NLP קיים כלי טיפולי שנקרא TLT (Time Line Therapy) או תרפיית קו הזמן. זהו טיפול המתבצע ביום אחד מרוכז, באמצעות טכניקות עוצמתיות מאוד. הטיפול הזה מאוד מתאים לחרדות, לדיכאון ומצבים שנדרש בהם שינוי דרמטי ומהיר. יש הרבה אנשים שפתרו את נושא החרדה בחייהם באמצעות הכלי הזה בפרט וגם תהליכי NLP בכלל".
נוגה: "אנשים רבים נעזרים היום בטיפול תרופתי נוגד חרדה. חשוב לי להדגיש כי גם עבור אדם הסובל מחרדה ונעזר בטיפול תרופתי, יש עדיין תועלת רבה בעבודה על הפן הנפשי. לי אישית יש ניסיון עם מטופלת, שתוך כדי תהליך NLP הפסיקה ליטול כדורים (בהתייעצות פסיכיאטר) והחזירה לעצמה תחושת שליטה ועצמאות על חייה".
רציתם לדעת איך להרגיע התקף חרדה? קיבלתם.
לשיטת ה-NLP יש שפע של כלים פרקטיים רבים עבור התמודדות עם חרדה והתקפי חרדה. בין אם בתרגול עצמי או בליווי מקצועי, תוכלו לטפל בהפרעת חרדה ולשפר את איכות חייכם. תוכלו גם לסייע ליקיריכם בעת הצורך באמצעות יישום הכלים הללו.
המסר החשוב ביותר כאן הוא שיש מה לעשות בנידון. חרדה היא מצב הניתן לשינוי.
את הדמיון המודרך לטיפול בחרדה אקוטית ניתן למצוא כאן –
בערוץ היוטיוב ובאתר של מכללת רטר יש קורס חינמי לניהול רגשות שיכול לעזור מאוד במקרי חרדה, ויש גם סרטוני הסבר על חרדה, טכניקות נשימה ודמיונות מודרכים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים עבורכם. שווה לבדוק. רוצים לקחת את זה שלב אחד קדימה? לימודי NLP ודמיון מודרך נלפ ודמיון מודרך יתנו לכם את הכלים לעזור בנושאי החרדה, גם לאחרים. המכללה מקיימת שיעורים פתוחים (בהרשמה מראש) להכרת נלפ ודמיון מודרך בו ניתן לחוות את זה באופן אישי ומוחשי. מוזמנים להרשם ולהתרשם מקרוב.
