על מנת להבין כיצד עובד מנגנון החרדה, עלינו להפרידו מן הפחד. הפחד הינו אינסטינקט ראשוני ומועיל לזיהוי סכנות. אנחנו רואים נחש או דמות זרה ומתמלאים בפחד כדי להתרחק ולהזעיק עזרה. החרדה לעומת זאת איננה נובעת ממקור סכנה מוחשי ומיידי, אלא מתוך התת מודע שלנו המתעורר לפתע בעקבות טריגר שמפעיל אותה. במאמר זה ננסה להבין את מנגנון החרדה וכיצד ניתן להתמודד איתו ביעילות ולהביא לשיפור משמעותי באיכות חיינו.
הפרעת חרדה
בעוד הפחד מפני סכנה הינו אינסטינקט שמטרתו להזהיר אותנו ולגרום לנו לברוח או להילחם במשהו מוחשי אשר נמצא לפנינו, החרדה מתעוררת עקב גירוי של טריגר כאשר לפנינו לא ניצבת כל סכנה מוחשית ולמעשה אנחנו נמצאים בטוחים ושלווים במיטתנו. החרדה מציפה אותנו בתחושת סכנה, מתח, לחץ ואימה מפני דבר מה נורא העומד לקרות לנו או ליקירנו, אך מאחר והסכנה איננה אמיתית, גם אין לה שום פתרון מוחשי שניתן לפעול ולעשות. כשאנו רואים את בננו הצעיר מתכופף מן החלון אנחנו יכולים, אחוזי פחד, לסלקו משם ולנעול את החלון היטב, אך כאשר התמונה הזו מתקיפה אותנו באמצע הלילה כאשר בננו ישן בשלווה במיטתו והחלון כבר נסגר היטב על מנעול ובריח, אין דבר שנוכל לעשות פיזית כדי להפיג את החרדה, ולכן הטיפול בהפרעת חרדה ייעשה באמצעים פסיכותרפיים. על מנת לקבל מידע נוסף על חרדה תוכלו לבקר באתרנו המתמקד בטיפול בחרדה ודיכאון.
מדוע אנו נתקפים חרדה?
החוקרים סבורים שלחרדה יש שורשים עמוקים בילדותנו, בחוויות קשות ומצערות שקרו לנו, כתוצאה מטראומה או חשיפה מוגזמת לחדשות ואקטואליה אשר לעולם אינה משרה עלינו תחושת אופטימיות רבה. הסיבות לחרדה הן ברוב הפעמים מאד אישיות וניתנות לזיהוי לאחר טיפול פסיכותרפי להבנת הטריגר שמפעיל אותן. לדוגמא, נערה שבצעירותה הרבו להעביר עליה ביקורת נוקשה עלולה לגדול להיות אישה חסרת בטחון הנתקפת חרדה קשה בכל פעם שעליה לדבר מול קהל מפחד הביקורת הקשה שעלולים להעביר עליה. דוגמא נוספת היא אדם אשר עבר תאונת דרכים ובכל פעם שהוא מתיישב ליד ההגה הוא נתקף חרדה שמא יקרה לו שוב אירוע כה נורא.
תסמינים של חרדה
חרדה מאופיינת בעיקר בפחד גדול היורד על האדם ללא זכר לסכנה מוחשית ומיידית, מתוך טריגר חיצוני או פנימי שמופעל עליו. אם נצטרך לרכז במקרה של התקף חרדה תסמינים שעלולים להופיע:
- חיוורון, דופק מואץ, נשימה קצרה, רעד, הזעה, הרחבת אישונים.
- כאבי ראש חזקים, כאבי בטן חזקים עד כדי הקאה או שלשול.
- תחושת אימה או פאניקה הגורמים לאדם לרצות לברוח למקום מוגן.
- סירוב בכל תוקף לעשות דבר מה, כגון לעלות לבמה לשאת נאום, להיכנס למעלית או למטוס, להיות בסמיכות לבעלי חיים או קהל גדול של אנשים וכדומה אפילו שמובהר כי אין בכך כל סכנה.
דרכי טיפול בחרדה
פניה לגורמים מקצועיים יכולה לסייע לאדם להבין את שורשי החרדה ומה הטריגר שמפעיל את מנגנון החרדה. באמצעות טיפול מקצועי האדם יוכל להבין כיצד להתמודד בזמן שהטריגר מופעל והחרדה נדלקת וכן להדריך את סביבתו כיצד לעזור לו להירגע בדרכים יעילות. עצם ההבנה יכולה לעזור לאדם להבין טוב יותר מה קורה לו ולהפחית את התחושות המתלוות לחרדה כגון בושה, הלקאה עצמית, הימנעות ועוד. באמצעות טיפול פסיכותרפי ישקלו המטפל והמטופל יחדיו האם ניתן יהיה ליצור חשיפה איטית והדרגתית אשר תאפשר לאדם לבנות בטחון עצמי וחוויה נעימה יותר סביב גורם החרדה על מנת להביא בסוף התהליך להחלמה מלאה. לדוגמא, אדם הנתקף חרדה למראה כלב, גם קטן וחביב, יכול לעבור תהליך שבו הוא נמצא לחלוטין בשליטה ולהתקרב צעד צעד אל כלב טיפולי הנמצא בהשגחת מאלף. החשיפה והאפשרות לחוות חוויה נעימה עשויה לשחרר את האדם מן החרדה.
לסיכום
חרדה נבדלת מפחד בכך שהפחד מתעורר למראה סכנה מוחשית, אמיתית ומיידית בעוד שהחרדה עשויה לתקוף אותנו כשאנחנו נמצאים בבטחה במיטה שלנו או בבית המוגן ללא גורם חיצוני המסכן אותנו באמת באותו הרגע. תסמינים של חרדה מתבטאים בפחד נורא שמשהו איום עומד לקרות לנו או ליקירנו ומלווה בדופק מואץ ונשימות מהירות, ניתן לטפל בחרדה באמצעות טיפול מקצועי לזיהוי מקורותיה ומה הטריגר שמפעיל אותה.
למידע נוסף אודות מצבים נפשיים ורשימה של פסיכיאטריים מומלצים – באתר www.miok.co.il
