אנחנו חיים במציאות חיים תובענית ולחוצה שגובה מחיר רגשי מכולנו. טבעי מאוד שהאתגרים איתם אנחנו מתמודדים יעוררו בנו תחושות של מתח, פחד ואפילו חרדה. עם כך, מתי הפחד הופך להיות הפרעת חרדה?
האם אני מתמודד עם חרדה?
קיימים סוגים שונים של הפרעות חרדה: התקפי פאניקה, אגורופוביה, הפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית, פוביות ספציפיות וחרדה מעורבת עם דיכאון. לכל אחת מההפרעות מאפיינים ותסמינים משלה וכדי לבצע אבחון מדויק יש להתייעץ עם איש מקצוע.
סימנים טיפוסיים שאופייניים לחרדה:
- סימנים פיזיולוגיים: דופק מואץ, הזעה, סחרחורות, מתחת בשרירים, כאבי בטן, בחילות, עייפות, שינויים בהרגלי האכילה.
- סימנים קוגניטיביים: מחשבות על בעיות וקשיים שעולים להיגרם בעתיד, חשיבה שלילית, קטסטרופיזציה ופחדים לא הגיוניים.
- סימנים רגשיים: פחד שאינו מוסבר או חוסר הלימה בין מידת האיום לעוצמת הפחד, תחושת תסכול, נרגנות, עצבנות, מתח.
- סימנים תפקודיים: ירידה בתפקוד בעבודה ו/או בבית, נסיגה חברתית, קושי בביצוע פעילויות יומיומיות לעיתים אפילו פשוטות דוגמת מקלחת.
אנחנו מדברים על הפרעת חרדה כאשר התסמינים מופעים בתדירות ובמשך שמפריע לתפקוד שלנו בחיים. חשוב לדעת – חרדה לא מטופלת עלולה להשפיע על כל תחומי החיים – ביכולת ללמוד, בקיום חיי חברה תקינים, בקריירה ובעצם לפגוע בכל תחומי החיים. הבשורה הטובה היא שבמרבית המקרים ניתן לטפל בחרדה ולהגיע לריפוי מלא.
הסיבות להיווצרות הפרעת חרדה מגוונות ועדיין לא יודעים הגורמים המדויקים שאדם יפתח הפרעה זו. ההנחה היא כי קיים תמהיל של גורמים המהווים קרקע להתפתחות חרדה: נטייה גנטית, סגנון חשיבה פסימי וקטסטרופלי עם אוריינטציה לעתיד (מה עלול להשתבש בעתיד?), התמודדות עם מערכת לחצים כבדה או חווית אירוע טראומתי. חשוב לציין כי האדם אינו חייב להיות נוכח באופן פעיל באירוע הטראומתי. גם צפייה מהצד באירוע מטריד עלולה להוביל להתפתחות חרדה.
מתי לפנות לטיפול בחרדה?
ארגון הבריאות העולמי הגדיר בריאות כ "מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית ולא רק היעדר מחלה". מכאן אנו למדים שהמילה "בריאות" כוללת בתוכה גם את מצבנו הפיזי וגם את מצבנו הרגשי, הקוגניטיבי וחיי החברה שלנו. כלומר, לא רק קיום של חולי פיזי הוא מחלה. עצם הפגיעה באיכות החיים שלנו היא כבר משמעותית וראויה למתן פתרון. הדבר נכון בפרט להתמודדות עם חרדה. התמודדות ממושכת עם חרדה עלולה להוביל לקשיי שינה, לקושי בריכוז, לחוסר סבלנות ולדחיית משימות שאנו חוששים מהם. חרדה מומשכת עלולה להוביל גם להתנהגות הימנעותית – רצון להימנע מהדברים שאנו חוששים שמהווים טריגר להתפרצות התקף חרדה. ההימנעות עלולה להוביל לפגיעה ברמת התפקוד לצמצום החיים, לתחושת דיכאון, לשימוש בסמים או אלכוהול כדי להתמודד עם הלחץ.
השאלה העיקרית שצריכה להנחות אותנו כשאנחנו שוקלים פניה לאיש מקצוע היא עד כמה החרדה פוגעת באיכות החיים ובמימוש העצמי שלנו. לדוגמא, אדם שמתמודד עם פוביה מטיסות אבל כמעט ואינו טס, יכול להעזר בשעת טיסה בכדור הרגעה SOS ולצלוח את הטיסה. במידה ושאר תפקודי החיים תקינים, אין בהכרח צורך לטפל בפחד מטיסות. לעומת זאת, אדם שמוותר על קידום בעבודה כיוון שהתפקיד החדש דורש טיסות רבות, כדאי שיפנה לאיש מקצוע. במילים אחרות – במידה וקיימת ירידה באיכות החיים, אין צורך לסבול סבל מיותר וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע.
איך מטפלים בחרדה?
ניתן לטפל בחרדה באמצעות טיפול שיחתי, טיפול תרופתי וגם בשילוב של השניים.
- טיפול קונטיבי – הגישה הקונטיבית מבוססת על הנחה שמחשבות משפיעות על הרגשות שבתורם משפיעים על ההתנהגות. הגישה הקוגניטיבית עוסקת באיתור מחשבות שמובילות לתגובת הפחד והדרך להחליף אותן או להתמודד איתן בצורה שתאפשר להתמודד בצורה מועילה יותר עם הגורם המאיים. במידה ויש פוביה מוגדרת, יש לשלב גם טיפול באמצעות חשיפה הדרגתית. יעילות הגישה הקונטיבית לטיפול בחרדה הוכחה מחקרית.
- ACT – גישה זו מתמקדת בהענקת תשומת לב למחשבות ולרגשות שלנו ולאופן בו אנחנו מאפשרים (או לא מאפשרים) להם להשפיע על ההתנהגויות שלנו. העבודה היא להיות קשובים לעולם הפנימי שלנו ללא שיפוטיות, לפתח גמישות מחשבתית שתאפשר לנו להתנתק מהדאגות מתוך הבנה שאלו רק מחשבות ולא האמת המוחלטת. הלימוד בגישת ה ACT הוא לקבל אותן ולהיות מוכנים לשהות במחיצתן ולאפשר להם לעבור באופן טבעי. העידוד הוא לנקוט פעולות מתוך הערכים והמטרות שלנו ולא מתוך המקום של הפחדים. ההתחייבות מחדש לערכים ולכיוון שאנו רוצים ליצור בחיים תגדיל את המקום של אלו בחיינו על חשבון המחשבות המדאיגות והמטרידות.
- ניהול לחצים – אדם שמתמודדים עם פחדים וחרדות יתקשה להרגעה ולפיכך טכניקות לניהול לחצים ומתחים עשויים מאוד לעזור. טכניקות לדוגמא: תרגול נשימות, דמיון מודרך, מדיטציה ,ספורט, טכניקת הרפיית שרירים מתקדמת ומיינדפולנס. כאשר הגוף רגוע הוא משדר למוח שאיננו נמצאים באיום קיומי ושניתן לכבות את "אזעקות החרדה".
- NLP – למרות שלא קיים מחקר רב בתחום, מתחילים להופיע ניצנים שמוכיחים שטיפול באמצעות NLP עשוי לקדם את הטיפול בחרדה. NLP עוסק באופן בו אנו מייצגים את העולם החיצוני בעולמנו הפנימי. שינויים בייצוגים פנימיים אלו יובילו לשינוי בעולם הרגשי ובאופן ההתנהגות שלנו בעולם. NLP מורכב מסטים של תרגילים שמטרתם להפוך את השינוי ליותר טבעי ואוטומטי. זוהי גישה שמתמקדת בכוחות הקיימים באדם ובניתובם לפתרון הקשיים.
אינכם צריכים להתמודד לבד עם החרדה לבד. ד"ר ענבר כהן בעלת ניסיון רב בטיפול בחרדות, החזרת הביטחון העצמי, איזון המצב הרגשי ויצירת כוח פנימי. העבודה אישית, פרונטלית או אונליין, בסביבה בטוחה ומוגנת. העבודה עם ד"ר ענבר כהן, מיועדת לאנשים שהחליטו שהם רוצים שינוי. גם אם לא יודעים איך, גם אם לא יודעים האם מסוגלים אחרת, העיקר הוא הרצון שקיים בבסיס והמוכנות לעבוד. משם כבר נתקדם ביחד, יד ביד, באווירה מקבלת וחסרת שיפוטיות נעשה את השינוי המיוחל. התקשרו לטלפון מספר: 052-6909091 או בקרו באתר אינטרנט בכתובת: www.inbarcohen.com.
