הפרעת אישיות גבולית - Borderline Personality Disorder
המונח גבולית מגיעה מהרעיון שההפרעה נמצאת איפשהו על הטווח שבין פסיכוזה לנוירוזה.
מצד אחד לא מדובר במחלה פסיכיאטרית בעלת רכיב פסיכוטי מובהק (כמו למשל סכיזופרניה) ומצד שני לא מדובר בנוירוזה קלה אלא בהפרעה נפשית בעלת השלכות משמעותיות מאוד על מהלך החיים של הסובלים ממנה – קושי בוויסות רגשי, ניהול מערכות יחסים וקשרים בינאישיים לא יציבים והרס עצמי הם רק חלק מהתופעות של הפרעת אישיות גבולית.
ההפרעה גורמת לחוסר איזון רגשי מובהק, שינויים קיצוניים במצב הרוח, רגשות עזים מאוד ולא פרופורציונליים למציאות, חוסר יכולת להתמודד עם מצבי לחץ והתנהגות מסוכנת (עוד על התסמינים המדויקים בהמשך).
מהן הפרעות אישיות? מה רכיב ה"אישיות" בעצם אומר?
אישיות היא כלל התכונות הנפשיות המכתיבות את ההתנהגות, המחשבות והתחושות של האדם.
אישיות יציבה מאופיינת בין השאר בגמישות, פתיחות לחוויה, יכולת להתמודד עם מצבי סטרס ושינויים, תחושת מסוגלות ואימפולסיביות נמוכה.
כאשר תכונות אלו מוחלפות בדפוסים נוקשים ובלתי מסתגלים, קשיי שליטה בדחפים וקשיים בניהול מערכות יחסים בינאישיות ניתן לומר שהאישיות וההתנהגות המוכתבת על ידה אינם עומדים בגדר הנורמה המקובלת בחברה. הפרעה ביציבות הרגשית, דפוסי המחשבה וההתנהגות הנורמטיבית גורמים לתחושה מתמדת של פגיעות, חרדה כאב ומצוקה ומשבשים את אורח החיים של הסובלים מהפרעות אישיות בצורה עקבית ומתמשכת.
כמה דוגמאות להפרעות אישיות מוכרות הן: הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות סכיזואידית, הפרעת אישיות היסטריונית, הפרעת אישיות תלותית, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות דיסוציאטיבית, הפרעת אישיות טורדנית כפייתית, הפרעת אישיות אנטי חברתית, הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעת אישיות דו קוטבית וכמובן הפרעת אישיות גבולית.
מה ההבדל בין חוסר יציבות אישיותי ורגשות עזים להפרעת אישיות גבולית?
כמעט כל אחד מאיתנו יחווה בשלב כלשהו תקופה סוערת במיוחד בחייו, הופעה של רגשות עזים בעוצמה גבוהה שישפיעו על התנהגות ועשויים לשבש, ולו לזמן מה את מהלך החיים התקין.
משבר אישי, התמודדות עם מחלה או אובדן קרוב משפחה, קשיים בזוגיות, קושי כלכלי ואפילו תקופת לחץ חריגה עשויים לגרום לנו להרגיש שחיינו "עומדים על הקצה" והרגשות שלנו סוערים ועזים מתמיד.
בעלי אישיות גבולית חיים את חייהם בסערה מתמשכת שאין לה סוף ומכאן ההבדל – מדובר בדפוס שחוזר על עצמו שוב ושוב, מלווה בתנודתיות במצב הרוח ובנטייה לפגיעה עצמית.
הסערה לא נגמרת והתגובה אליה קיצונית וחמורה עד לכדי נטייה לאובדנות.
כמו "אפקט הסערה", גם חוסר יציבות אישיותי הוא חלק טבעי ממהלך החיים שלנו במיוחד בגיל ההתבגרות בו הדעות שלנו משתנות מיום ליום, אנחנו נוטים לראות את החיים "בשחור או לבן", זו תקופה בה אנו מגבשים ערכים וזהות אישית, לעיתים “מסתבכים” במערכות יחסים אינטנסיביות ולא בריאות ויש גם הנמשכים לשימוש בחומרים ממכרים.
אך גם כאן, בעוד שאצל רובנו האישיות מתייצבת אחרי גיל הנעורים, בעלי אישיות גבולית ממשיכים לסבול מתופעות כמו דיכוטומיה (הכל או "רע" או "טוב" אין אמצע), חוסר יציבות רגשית מערכות יחסים סוערות ואינטנסיביות, משיכה לעבר שימוש בחומרים אסורים ובאופן כללי מפגינים חוסר גיבוש אישיותי. לא מפתיע שהפרעת אישיות גבולית מתוארת לא אחת כדפוס יציב של חוסר יציבות.
מהם התסמינים של הפרעת אישיות גבולית?
לסובלים מאישיות גבולית נטייה לחשיבה מפוצלת – שחור או לבן, וקושי גדול מאוד לראות "תחומים אפורים" ולווסת רגשות.
עוצמת רגשות קיצונית וקשיים ביחסים בינאישיים גורמים לדפוס עקבי של חוסר יציבות בעיקר בתחום החברתי אך גם בתעסוקה, מגורים, לימודים ולמעשה בכל תחומי החיים.
• חרדת נטישה חמורה – מאמצים אדירים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה.
• יחסים בינאישיים אינטנסיביים ולא יציבים – בתחילת היחסים ישנה הערצה עיוורת כמעט ואידאליזציה, רצון עז לבלות כל דקה פנויה יחד ולחלוק כל פרט וסוד. תחושה זו מתחלפת במהרה באכזבה קשה ודוליואציה (הפחתת ערך) והאשמה בחוסר אכפתיות.
• התנהגות אימפולסיבית – בזבזנות יתר, שימוש בסמים ואלכוהול ונטייה כללית להתמכרות, הימורים, התנהגות מינית מסוכנת, התקפי אכילה, נהיגה בלתי אחראית וכד'.
• הפרעה בזהות האישית – חוסר יציבות בתחושת העצמי, שינויים בדעות והחלטות לגבי קריירה, בני זוג וחברים, דעות וערכים. ראיית העולם והאנשים בו כטוב או רע ללא גוונים אפורים. מעברים חדים בין תחושת כעס על פגיעות מן העבר לבין עמדה קורבנית.
• שינויי מצב רוח קיצוניים ואי יציבות רגשית – חרדה, דיכאון או עצבנות הנמשכים מספר שעות עד מספר ימים.
• קושי לנהל כעס – התקפי כעס וזעם בעוצמה שלא תואמת את המציאות האוביקטיבית, קושי לווסת תחושת ;כעס עד לכדי שימוש באלימות.
• ערך עצמי נמוך וריקנות תמידית – “אני לא מספיק טוב", “אין בי תכונות חיוביות בכלל", “מוטב כי לא הייתי נולד", “כל מה שאני עושה משתבש", “אני חסר תועלת", “שום דבר לא משמח אותי, אני מרגיש ריק".
• פגיעה עצמית ו/או אובדנות – איומים באובדנות, חיתוך עצמי או כוויה עצמית, נסיונות אובדניים ומחוות אובדניות.
• דיסוציאציה חמורה או פסיכוזה – בעיקר פרקים של פרנויה או דיסוציאציה.
מהם הגורמים להפרעת אישיות גבולית?
קשה להצביע על גורם יחיד להתפתחות הפרעת אישיות גבולית ונראה כי מעורבים הן גורמים ביולוגיים והן גורמים סביבתיים בעיקר בגיל צעיר. אנשים אשר חוו טראומה קשה (לא אחת על רקע מיני) רגישים יותר לפיתוח ההפרעה.
בנוסף, היעדר דמות הורית תומכת וסביבה יציבה המאפשרת יצירת זהות מוצקה ויכולת להתמודד עם שינויים וויסות רגשי גם הם בין הגורמים האפשריים להופעתה של הפרעת אישיות גבולית. לבסוף, בעלי אישיות גבולית נוטים לסבול מבעיות במחזור השינה, עודף דופמין ורמה נמוכה של סרוטונין המגבירים את הפגיעות לפיתוח ההפרעה.
איך מאבחנים הפרעת אישיות גבולית?
בדומה להפרעות נפשיות ופסיכיאטריות אחרות, האבחנה של אישיות גבולית ניתנת על ידי רופא פסיכיאטר לאחר תשאול מעמיק ובחינת ההיסטוריה הרפואית, האישית והחברתית של המטופל.
לא אחת, מדובר באבחון מורכב מכיוון שתסמיני האישיות הגבולית דומים בחלקם הגדול להפרעות אחרות כמו דיכאון, הפרעות אכילה, הפרעה דו-קוטבית והפרעת דחק פוסט טראומטית.
נדרשת מידה רבה של ניסיון ומומחיות בתחום בריאות הנפש כדי לאבחן נכון את ההפרעה ולכן חשוב מאוד לפנות אל אנשי המקצוע המתאימים והמיומנים ביותר באבחון והתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית.
איך מטפלים בהפרעת אישיות?
הקושי באבחנה מדויקת והנטייה של בעלי אישיות גבולית לניהול מערכות יחסים לא יציבות (גם עם אנשי מקצוע) מקשה על טיפול רציף ואפקטיבי.
אם נוסיף לכך את רכיב האימפולסיביות והפגיעה העצמית הרי שאישיות גבולית הופכת למאתגרת עוד יותר לטיפול.
האם זה אומר שלא ניתן לטפל באישיות גבולית בהצלחה? כמובן שלא.
בעזרת תכנית טיפול מקצועית ונכונה המשלבת מגוון שיטות וטיפול תרופתי ניתן לא רק לראות שיפור אלא לחיות חיים בעלי משמעות, יציבים יותר, פחות סוערים ויותר מספקים, לנהל מערכות יחסים בריאות, לווסת את הרגשות ולהתמודד טוב יותר עם אתגרים:
• טיפול פסיכותרפי – מאפשר למטופל לקבל תובנות על מצבו ועל הדרך בה ההתנהגות שלו משפיעה על הסביבה. שילוב של טיפול זוגי, משפחתי ו/או קבוצתי יכולים לעזור לשקם מערכות יחסים, להקנות הן למטופל והן לקרובים אליו כלים להתמודדות עם מצבי לחץ בתוך המשפחה ולהוות מקום בטוח ויציב לשיתוף בקשיים ומציאת פתרונות.
• טיפול דיאלקטי – DBT Dialectical Behavioral Therapy – מטרתו של הטיפול הדיאלקטי היא להקנות כישורים פרקטיים להתמודדות עם יחסים בינאישיים, מצבי לחץ ודחק וויסות רגשי. הטיפול נעשה הן במסגרת פרטנית והן קבוצתית ומתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות המאפיינים בעלי אישיות גבולית.
• טיפול תרופתי – בשילוב עם טיפול רגשי, תרופות מסוימות לאיזון מצב הרוח ותרופות נוגדות אפליפסיה נמצאו כיעילות באיזון סערת הרגשות המאפיינת אישיות גבולית, התמודדות עם חרדה, קשיי שינה ודיכאון.
הפרעת אישיות גבולית וזוגיות
אחד האתגרים הגדולים של מי שסובל מאישיות גבולית הוא זוגיות יציבה ואכן, בעלי אישיות גבולית נוטים לנהל מערכות יחסים סוערות במיוחד ואינטנסיביות. הפחד המתמיד מנטישה יכול לגרום להתנהגויות מוחצנות וכפייתיות, להעמדת בן הזוג בניסיונות חוזרים ונשנים (כדי לוודא שישאר למרות הכל), איומים בפגיעה עצמית ואפילו מחוות אובדניות.
בנוסף, הקושי בוויסות רגשי והנטייה לראות את העולם בשני גוונים בלבד גורמים להערצה ואידיאליזציה בתחילת הקשר אך כאשר הזוגיות לא עומדת בצפיות התגובה עשויה להיות הפוכה ונעה בין האשמה בחוסר אכפתיות עד לתקיפה מילולית ואפילו פיזית של בן הזוג.
עבור בן הזוג, למידת דרכי התמודדות עם ההפרעה יכולה לעזור לא להיסחף אחרי הנחשול הסוער ולייצב את מערכת היחסים.
טיפול פרטני וזוגי יעניק כלים פרקטיים לתקשורת בונה, ניהול מערכת היחסים בזמן משבר, התמודדות עם איומי פגיעה עצמית, ניהול כעסים ודרכים אפקטיביות להביא יציבות ושלווה לתוך הקשר הזוגי.
אם בן או בת הזוג שלכם סובל מהפרעת אישיות גבולית, פניה לקבלת עזרה והדרכה מקצועית תוכל לכוון אתכם לעבר זוגיות בריאה, איתנה ויציבה ולשמש אוזן קשבת מקצועית גם לרגשותיכם ולחוויה שלכם.
איך לתמוך באדם עם אישיות גבולית?
מערכת התמיכה של כל אדם המתמודד עם הפרעה נפשית היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי.
בני משפחה, בני זוג וחברים מוזמנים לקחת חלק בפגישות טיפוליות, טיפול משפחתי וקבוצתי ולקבל כלים למתן עזרה ותמיכה ליקירם.
כשמדובר בסובלים מאישיות גבולית, הקושי בניהול קשרים משמעותיים ויציבים, הפחד המתמיד מנטישה ובקושי בהתמודדות עם מצבי לחץ עלולים להקשות על תחילת הליך טיפולי.
לכן, הדרך הטובה ביותר לתמוך באדם עם אישיות גבולית היא לעזור לו להגיע לטיפול מלכתחילה, להציג בפניו את האופציות שקיימות עבורו, את הדרכים לקבל עזרה ולתמוך בשינויים שההליך הטיפולי יביא עימם.
איך חיים עם הפרעת אישיות גבולית?
מטופלים הסובלים מהפרעת אישיות מתארים את חייהם כמערבולת או הוריקן – עוצמת החוויה שלהם כל כל חזקה עד שהיא גורמת לאובדן היכולת להתמודד ולסדרה בלתי פוסקת של משברים.
כשנמצאים בתוך הסערה קשה מאוד לראות את סופה ואכן, התמודדות עם אישיות גבולית אינה פשוטה אך בהחלט אפשרית.
המפתח הוא למידת כלים לוויסות רגשי והתמודדות עם מצבי לחץ, הבנה של המנגנונים הגורמים להופעת הרגשות העזים, הטריגרים לתחושות הערך הנמוך והאשמה והסיבות להתנהגויות ההרסניות.
תכנית טיפול אישית המשלבת שיטות כמו דיאלקטיקה וטיפול פסיכותרפי יחד עם התרופות הנכונות יכולה להיות ההבדל בין חיים בעין הסערה לבין מציאת מרגוע ושלווה וחזרה לשגרת חיים מלאה, בעלת משמעות ויציבות.
תשובות לשאלות נפוצות:
האם ניתן לרפא הפרעת אישיות גבולית?
בדומה להפרעות אחרות על רקע נפשי, למרבה הצער גם הפרעות אישיות נוטות ללוות את הלוקים בהן למשך חייהם. החדשות הטובות הן שבעזרת טיפול מקצועי ונכון ניתן להגיע לשיפור משמעותי באיכות החיים, לשגרת חיים נורמטיבית ופוריה ולאיזון נפשי.
מדובר בהפרעה נפוצה? כמה אנשים לוקים בהפרעת אישיות גבולית?
מקובל להעריך את שכיחות ההפרעה ב-1.5% עד 5% מהאוכלוסיה הכללית כאשר נשים מאובחנות בה יותר מגברים. הקושי בהערכה מדויקת נובע באבחון ההפרעה שיכולה להתבטא באופנים מגוונים מאוד ולא אחת מאתגרת את אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש. לכן, ישנה חשיבות גבוהה מאוד באבחון מוקדם ומקצועי על ידי פסיכיאטר, בטיפול אפקטיבי ומדויק.
באיזה גיל מתחילים להופיע תסמיני הפרעת אישיות גבולית?
מספר לא מבוטל של הסובלים מאישיות גבולית מאובחנים בגיל 18 (הגיל המינימלי לקבלת האבחנה) אך הסימנים של ההפרעה יכולים להופיע כבר בתחילת גיל ההתבגרות. כך למשל בכ-30% מהמקרים מופיעה פגיעה עצמית בגיל מוקדם.
מתי הפרעת אישיות גבולית מחייבת התערבות מיידית?
סימנים לפגיעה עצמית, דיבור מוגבר על מוות ונטיות אובדניות, פעולות הרסניות כמו צריכת סמים וצריכה מוגברת של אלכוהול, התקפי חרדה ודיכאון מחייבים פניה מידית לקבלת עזרה נפשית מקצועית.
